Header image

שלושה מחסומים בדרך לרפואה

כאשר הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא תקין, ויש לנו כפרה אמיתית בעבור חטאינו, ישנם לעתים קרובות שלושה מחסומים עיקריים המונעים את רפואת נפשנו ונשמתנו.

.1 חזרה בתשובה

בשביל הרפואה אנו זקוקים לתשובה. אפשר שדבר זה נדמה כמובן מאליו, אך אולי כדי שנגדיר את המושג "תשובה". המשמעות של תשובה אמיתית אינה שינוי הלבוש או שמירת כמה מצוות. משמעותה היא הכרה אמיתית במעשים שעשינו, או עושים, כנגד הקדוש ברוך הוא.

אם ניגשת לקריאת עמוד זה, אתה כנראה מודע לכך שמצבך אינו בכי טוב. ייתכן כי אתה סובר שאנו מוצדקים כאשר אנו עושים את הרע, משום שאנשים אחרים פגעו בנו, או משום שאיננו מאושרים, או משום שאנו מניחים שזו אשמתו של הקדוש ברוך הוא. אך אולי הדרך שלך עד הלום לא גרמה לך לאושר אמיתי, או לתחושה של הוויה אמיתית בנוכחותו של הקדוש ברוך הוא.

ישעיהו הנביא מנסח זאת כך בפרק נ"ט: ב'-ג':

כִי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיו מַבְדִלִים בֵינֵכֶם לְבֵין אֱ'ם וְחַטֹאותֵיכֶם הִסְתִירו פָנִים מִכֶם מִשְמוֹעַ: כִי כַפֵיכֶם נְגֹאֲלו בַדָם וְאֶצְבְעוֹתֵיכֶם בֶעָוֹן שִפְתוֹתֵיכֶם דִבְרו שֶקֶר לְשוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶה:

אם אנו תוהים מדוע נדמה כי הקדוש ברוך הוא רחוק מאתנו, הנה הסיבה. אנו צריכים להכיר בכך. אנו צריכים להיות כנים עם עצמנו ועם ריבונו של עולם. הוא אומר לנו:

כִי אָדָם אֵין צַדִיק בָאָרֶץ אֲשֶר יַעֲשֶה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא:

קהלת ז': כ'

אנו צריכים להיות כנים ולספר לקדוש ברוך הוא מה אמרנו ומה עשינו. (אחרי הכל, הוא כבר יודע זאת, אם כן, מה הטעם בניסיון להסתיר זאת ממנו?) לאחר מכן, אנו צריכים לפנות אליו ולבקש את סליחתו, לא מכוח צדקתנו, אלא בזכות חסדו ורחמיו הנאמנים. הפניה הזו, או החזרה בתשובה צריכה לבוא מהלב.

אנו יכולים לשאוב עידוד ולתת בו אמון מלא משום טבעו. לדוגמא, הקדוש ברוך הוא אומר אודות עצמו:

ה' ה' אֵל רַחום וְחַנון אֶרֶךְ אַפַיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵא עָוֹן וָפֶשַע וְחַטָאָה וְנַקֵה לֹא יְנַקֶה פֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָנִים וְעַל בְנֵי בָנִים עַל שִלֵשִים וְעַל רִבֵעִים:

שמות ל"ד: ו'-ז'

ו-וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה: כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ: כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ ...

ישעיהו מ"ג: א'-ג'

(אם אתה רוצה מידע נוסף על התשובה הקש כאן )

.2 סליחה לזולת

דבר זה קשה במיוחד. ככל שהפגיעה בנו חמורה יותר, כך קשה לנו יותר לסלוח. למעשה, עלינו לשאול: "מהי סליחה?" ו-"האם עלינו לסלוח?".

ישוע מלמד שיעור קשה:

“ אל־תשפטו למען אשר לא תשפטו: כי במשפט אשר אתם שפטים תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים ימד לכם: ולמה זה תראה את־הקיסם בעין אחיך ואל־הקורה אשר בעינך לא תביט: ואיך תאמר אל־אחיך הניחה לי ואסיר את־הקיסם מעינך והנה הקורה בעינך: החנף הסר בראשונה את־הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את־הקיסם מעין אחיך :"

מתי ז': 5-1

האם כך גם מלמד אותנו התנ"ך? אנו מוצאים דוגמאות רבות כמו זו:

וַיֹאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִבְעִים מְלָכִים בְהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָצִים הָיו מְלַקְטִים תַחַת שֻלְחָנִי כַאֲשֶר עָשִיתִי כֵן שִלַם לִי אֱ'ים וַיְבִיאֻהו יְרושָלַםִ וַיָמָת שָם:

שופטים א': ז'

שמענו כי נאמר "עין תחת עין", ישוע מחדש חידוש הלכתי גם בנוגע לפסוק זה.

"שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן: ואני אמר לכם אל-תתקוממו לרשע והמכה אותך על-הלחי הימנית הטה-לו גם את-האחרת:...שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את-איבך: ואני אמר לכם אהבו את-איביכם (ברכו את-מקלליכם היטיבו לשנאיכם) והתפללו בעד (מכאיביכם ו) רדפיכם: למען תהיו בנים לאביכם שבשמים..."

מתי ה': ל"ח-מ"ה

ישוע מזכיר לנו פסוקים בתנ"ך כגון משלי כ"ה: כ"א-כ"ב:

אִם רָעֵב שנַאֲךָ הַאֲכִלֵהו לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְקֵהו מָיִם: כִי גֶחָלִים אַתָה חֹתֶה עַל רֹאשוֹ וַה' יְשַלֶם לָךְ:

שנאה וחוסר סליחה מכלים אותנו, ואף לא פוגעים באלו שפגעו בנו. תחת זאת, כמו סרטן, הם הופכים למוקד תשומת הלב שלנו ואפילו שולטים במעשינו. כמה פעמים נשבעתם לא להיות כאדם שפגע בכם, ובסוף הפכתם להיות בדיוק כמותו? דבר זה קורה לכולנו כאשר אנו מתירים לעצמנו לנטור שנאה וכעס. נטירה זו מרעילה אותנו ומחזיקה אותנו בכלא של חשכה וייאוש. אך, יש לנו תקווה. המשיח בא כדי לקרוא לשבויים דרור

רוּחַ אֲדֹשם ה' עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ: לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַה' וְיוֹם נָקָם לֵאלֹקֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה...

ישעיהו ס"א: א'-ג'

הסליחה לאלו שגרמו לנו רעה או פגעו בנו באמת דורשת מאמץ על-אנושי. אנו צריכים לבטוח שהקדוש ברוך הוא יוציא את צדקו לאור בזמנו שלו. אנו צריכים להכיר בכך שאנו עצמנו איננו יכולים לטעון לשלמות, ושאנו זקוקים לחסדו ולסליחתו. וכאשר אנו חווים זאת, אנו יכולים לבקש את כוחו לעזור לנו לסלוח באמת ולשחרר את אלו שפגעו בנו. לעתים קרובות, מדובר בתהליך, אך תהליך זה קורא לשבויים דרור.

(כדי לקבל די-וי-די או קלטת וידאו של ניצולי שואה שלמדו את הלקח הזה על בשרם הקש כאן )

.3 סליחה לעצמנו

המחסום השלישי בדרך לרפואה הוא חוסר הסליחה לעצמנו ושנאה עצמית. כשם שהסירוב לסלוח לאחרים הוא חטא. כך גם הסירוב לסלוח לעצמנו הוא חטא.

אנו יודעים כי נבראנו בצלם הקדוש ברוך הוא (ראה בראשית א': ל"א). אין משמעות הדבר שאנו כמותו, אלא משמעותו שאנו מיוחדים, ושהוא אומר שאנו בריאה טובה. לרבים מאתנו יהיה קשה מאד להאמין בכך. אולי תמיד חשנו ראויים לגינוי בגלל אחד מהורינו, או שמא שניהם, או בגלל סבנו, סבתנו, או קרוב משפחה אחר. ייתכן שחווינו חוויה אף קשה מזו. אולי משפחתנו הייתה נהדרת, אך אנשים אחרים בחברה "מבפנים" או "מבחוץ" פגעו בנו במילים או במעשים.

אחת התוצאות של פגיעות עמוקות היא יכולת מוזרה להאמין ש"זה הגיע לנו". בעיה נלווית אחרת היא היכולת שלנו לחקות את התבניות השליליות שחווינו. דבר זה מוביל למערבולת של גינוי עצמי, בעוד אנו מוצאים עצמנו חסרי יכולת להשתחרר מהתבנית אותה אנו שונאים. התוצאה המזיקה של כל זאת היא שאנו שונאים את עצמנו. אנו מוצאים עצמנו במצב של חוסר אכפתיות כלפי עצמנו או כלפי אחרים, ולבסוף גם כלפי הקדוש ברוך הוא. דבר זה לא גורם לנו שמחה, ואף לא גורם לנו לחוש "חופשיים" לזמן רב. האם עבורכם זה הועיל?

הבעיה שבאה בעקבות זאת ממקמת אותנו במצב בלתי אפשרי. אנו חשים שאנו זקוקים לתיקון על מנת לגשת אל הקדוש ברוך הוא, אך אנו מוצאים עצמנו חסרי יכולת לחלוטין לעשות זאת, וכך, ממשיכה המערבולת לסחוף אותנו כלפי מטה. בנקודה זו, אנו שואבים עידוד רב מן הבשורה הטובה של המשיח עליה אנו קוראים בישעיהו ס"א. הקדוש ברוך הוא סלל את דרך היציאה ממערבולת זו.

ראשית, עלינו להכיר בכך שהוא מכיר אותנו לפרטי פרטינו, ושהוא אוהב אותנו כפי שאנו. הוא לא אוהב כל דבר שאנו חושבים או עושים, אך הוא אוהב אותנו, ואיננו צריכים להיות מושלמים כדי לפנות אליו.

(כדי לקרוא את תהלים קל"ט ולהיווכח הקש כאן )

שנית, עלינו להיות בטוחים שפנינו אל הקדוש ברוך הוא בכנות, התוודינו על חטאינו ובקשנו את סליחתו. שלישית, עלינו לדעת שהוא סלח לנו. וכאן צצה בעיה אחרת; כיצד נדע זאת בוודאות? בויקרא ט"ז אנו לומדים דבר מה חשוב.

בפרק זה אנו לומדים שהכהן הגדול היה צריך להזות דם על המזבח בבית המקדש על מנת לכפר על חטאי ישראל. הפרק הבא של ויקרא מזכיר לנו מדוע נאסר עלינו לאכול דם.

כִי נֶפֶש הַבָשָר בַדָם הִוא וַאֲנִי נְתַתִיו לָכֶם עַל הַמִזְבֵחַ לְכַפֵר עַל נַפְשֹתֵיכֶם כִי הַדָם הוא בַנֶפֶש יְכַפֵר:

ויקרא י"ז: י"א

על מנת לדעת שהוא סלח לנו, אנו צריכים לדעת שחטאינו התכפרו, ואת זאת ניתן להשיג רק באמצעות דם, בניגוד לדעות עדכניות יותר. כדי לאשר את הפסוק הזה בתורה, ראה קטעים כגון יומא ה', א'; גיטין ו', א'; כתובות צ"ג, ב'.

...והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר...

עתה, ייתכן כי תאמר שכך היה בזמן שבית המקדש היה קיים, אך אין זה אומר שלא כך גם היום. להלן ציטוט מעניין מהתלמוד הבבלי, ברכות ל"ב, ב':

וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' סכותה בענן לך מעבור תפלה: וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנא' ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:

התפילה אינה מספיקה לכפרה. אנו זקוקים לכפרת דם כפי שנאמר בתורה, ומאז שחרב בית המקדש איננו יכולים לעשות זאת ביום כיפור.

הדבר השני שאנו יכולים ללמוד מויקרא ט"ז הוא שהכהן הגדול היה צריך לצאת מבית המקדש חי לאחר שכיפר בעד ישראל. כך ידעו בני ישראל שהשעיר שהעלו כקורבן לקדוש ברוך הוא התקבל, ושכל חטאיהם הועברו לשעיר לעזאזל.

לסיכום, אנו זקוקים לקרבן דם לכפרה בעבור חטאינו, ולכהן הגדול להיוותר בחיים לאחר שכיפר כדי לדעת שהתשלום עבור חטאינו שולם ושנסלח לנו. ישוע קיים את שני הדברים הללו. כפי שאנו לומדים בישעיהו נ"ג, המשיח מת בעבור חטאינו וכל חטאינו הועברו עליו. כפי שנובא, ישוע המשיח קם מן המתים (ראה כדוגמא הקטע הנ"ל מישעיהו כמו גם תהלים ט"ז). הכהן הגדול שלנו קם אלי חיים לאחר שכיפר על חטאינו, בהתאם לאופן בו מראה לנו הקדוש ברוך הוא שהכפרה עבורנו התקבלה.

לבסוף, אם אנו יודעים זאת, ואנו שמים מבטחנו בקדוש ברוך הוא ובכפרה שסיפק המשיח בעבור חטאינו, אנו יודעים שאנו כתובים בספר החיים. אם הקדוש ברוך עשה כל זאת ולא חסך דבר על מנת לסלוח לנו, הסירוב לסלוח לעצמנו הוא חטא. אם אנו שונאים את עצמנו אנו צריכים להתוודות על כך בפני הקדוש ברוך הוא ולבקש שיסלח לנו ושיעזור לנו לראות את עצמנו כפי שהוא רואה אותנו ולקבל את סליחתו. הוא מקבל אותנו על בסיס המעשה של ישוע ולא על בסיס המצוות שלנו או החוסר בהן.

משמעות הקבלה על ידי הקדוש ברוך הוא היא שאנו נאהבים ושנסלח לנו. בקבלנו את ישוע כמשיחנו הקדוש, אומר הקדוש ברוך הוא שהוא מל את לבבנו ושאנו נחווה את הברית החדשה עליה מדובר בירמיהו ל"א: ל"ב, בה יכתוב הקדוש ברוך הוא את תורתו על לבנו ויעזור לנו לציית לו באמצעות כוחו, ולא באמצעות כוחנו לבדו.

לסיכום

מדובר בתהליך, ואנו זקוקים לא רק לעזרת הקדוש ברוך הוא כדי להשיג את מלוא הרפואה, אלא גם לעזרת אנשים להם יש קשר יציב ואמיתי אתו במשיח. ניתן לשאוב עידוד גם משמיעת סיפורים כיצד פעל הקדוש ברוך הוא במצבים בלתי אפשריים לכאורה בחיי הזולת, צעד אחר צעד.

תהלים קל"ט>>