Header image

חסר תקווה?

"הלב הוא חצי נביא." זוהי אמרה ידועה, ולרוע המזל, גם נכונה. ניתן להבין זאת באופן חיובי או שלילי. באופן החיובי אנו מכירים בכך שהלב "יודע" לעתים יותר ממה שאנו קולטים במוחנו. מאידך גיסא, לבנו אינו מושלם, ואנו יודעים רק את מחצית האמת, למרות שבדרך כלל אנו חושבים שאנו יודעים הכל!

כיצד משפיע הדבר על חיינו? בדרך כלל, אנו מתמודדים עם בעיות, אולי בעיות שלכאורה איננו יכולים להתגבר עליהן. מהם הכלים שברשותנו להתגבר על הבעיות? – הבקיאות והידע שלנו? אולי אנשים בהם אנו בוטחים? הרבי? מרפא כלשהו? אולי אפילו קלטת לעזרה-עצמית מאיזה מורה פופולרי? הבעיה היא שלאחר שניסינו את כל הדברים הללו, אנו מגלים שעדיין חסרה לנו היכולת להתגבר, איננו חשים קרובים יותר לקדוש ברוך הוא, ואולי אנו חשים אף יותר אבודים וחסרי תקווה מאשר חשנו מלכתחילה

רגעים של תקווה נעלמים עם הזמן והופכים לחוסר אונים, כעס וייאוש.

אך ישנן חדשות טובות. הנביאים אף הם חשו כך, והם התגברו וידעו את נוכחותו האמיתית של הקדוש ברוך הוא. הם הכירו את כוחו, אהבתו ותמיכתו באופן אישי מאד, ועל ידי הקשר שלהם עם ריבונו של עולם, הם יכלו להבין את האמת לאמיתה בכל מצב, ולדעת מה עליהם לעשות. אתם מבינים, הלב הוא חצי נביא – חציו של דובר אמת, ואתם יודעים שנאמר כי "חצי אמת היא שקר שלם". לו הייתה לנו התובנה של הקדוש ברוך הוא ועזרתו, היינו "יודעים את האמת והאמת הייתה משחררת אותנו." (רב מפורסם מאד בשם ישוע אמר זאת במאה הראשונה לספירה).

כיצד בא הדבר לידי ביטוי? הבה נאמר שנדמה לנו שהיצר הרע חזק מאתנו במידה רבה בתחום מסוים. האם אי פעם מצאת את עצמך חושב כך: "אכן אינני מבין את מעשַׂי, כי לא את מה שאני חפץ אני עושה, אלא דוקא את מה ששנוא עלי אני עושה." *האדם שכתב זאת, תלמידו של רבן גמליאל, סיים באומרו: "אוי לי, אדם אמלל שכמותי, מי יצילני מגוף זה שהמות בו?" הוא ממשיך ומתאר מענה.

הוא יצא לחופשי משום שידע שהקדוש ברוך הוא סיפק בעבורו כפרה אחת ולתמיד. הדבר מתואר באופן הטוב ביותר בספר דברים ל': ו', שם מדבר אלהים על היות לבנו "נמול":

ומָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְכָל לְבָבְךָ ובְכָל נַפְשְךָ לְמַעַן חַיֶיךָ:

ביחזקאל ל"ו: כ"ה-כ"ז:

וְזָרַקְתִי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וטְהַרְתֶם מִכֹל טֻמְאוֹתֵיכֶם ומִכָל גִלולֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִי לָכֶם לֵב חָדָש וְרוחַ חֲדָשָה אֶתֵן בְקִרְבְכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְשַרְכֶם וְנָתַתִי לָכֶם לֵב בָשָר: וְאֶת רוחִי אֶתֵן בְקִרְבְכֶם וְעָשִיתִי אֵת אֲשֶר בְחֻקַי תֵלֵכו ומִשְפָטַי תִשְמְרו וַעֲשִיתֶם:

האם אתם מבחינים בתקווה שזה מעניק לנו? הקדוש ברוך הוא אומר שהוא יכין דרך לשנות את לבנו, ובעזרת רוחו ייתן לנו את הכוח לשמור את מצוותיו וליהנות מהחיים. אתם מבינים, הלב שלנו הוא חצי נביא בלבד משום שהלב אינו מושלם.

למעשה, ירמיהו אומר:

עָקֹב הַלֵב מִכֹל וְאָנֻש הוא מִי יֵדָעֶנו:

ירמיהו י"ז: ט'

האם אתם חשים בתקווה כאשר הקדוש ברוך הוא אומר שאיננו צריכים להיאבק בכוחות עצמנו, אלא שהוא יכול להיכנס אל לבבותינו ולחולל בנו שינוי פנימי.

* האגרת אל הרומים ז': 15, 24

(אם אתה רוצה לדעת כיצד גילה זאת אחד מחברי הסנהדרין הקש כאן).